למי לא כדאי לטוס במטוס – 8 סיבות רפואיות שבגללן עדיף לדחות את הטיסה

מחלות לב ובעיות בכלי הדם

הלב וכלי הדם נתונים בטיסה לעומס גבוה מהרגיל. רמת החמצן בתא הנוסעים מקבילה לגובה של כ-2,000 מטר מעל פני הים, לחץ הדם והדופק משתנים בהמראה ובנחיתה, והלחץ הנפשי של הנסיעה עלול להחמיר את המצב עוד יותר.

קרדיולוגים ממליצים לדחות טיסה לפחות בשבועיים לאחר אוטם שריר הלב, ובמקרה של אוטם חמור יותר – אף למשך זמן רב יותר. גם תעוקת חזה לא יציבה, הפרעת קצב שאינה מטופלת ואי-ספיקת לב לא מאוזנת נמנות עם המצבים שבהם אין לטוס ללא אישור רופא.

מבחן מכוון פשוט למדי יגלה אם אתם כשירים לטיסה: האם אתם מסוגלים לעלות קומה אחת במדרגות בקצב רגיל בלי קוצר נשימה? אם לא, הגוף מאותת לכם שהעומס בתא הנוסעים לא יהיה נטול סיכון. בכל מקרה, התייעצו עם קרדיולוג לפני הטיסה.

פקקת ורידים וגורמי סיכון

בישיבה ממושכת ללא תנועה במטוס, זרימת הדם בוורידי הרגליים מואטת וקיים סיכון להיווצרות קריש. קריש כזה עלול לנדוד לריאות ולגרום לתסחיף ריאתי מסכן חיים.

את הסיכון לפקקת מגבירים עישון, השמנה, גלולות למניעת היריון, היריון והתקופה שלאחר הלידה, התייבשות, ורידים בולטים (דליות) ואירוע קרישתי קודם. אם אתם מזהים את עצמכם אפילו בגורם סיכון אחד מאלה, אל תצאו לטיסה ארוכה בלי גרבי לחץ ותנועה סדירה. ואם מצטברים אצלכם כמה גורמי סיכון בבת אחת, התייעצו עם רופא לגבי מתן מונע של נוגדי קרישה.

מצב לאחר ניתוח או פציעה

הליכים כירורגיים משאירים בגוף גזים ואוויר, שמתפשטים כאשר הלחץ בתא הנוסעים יורד ועלולים לגרום לכאבים או לסיבוכים.

לאחר ניתוחי בטן ממליצים הרופאים להמתין עם הטיסה הראשונה לפחות 10 ימים. גם ניתוחים באוזן התיכונה או בגתות האף (סינוסים) מחייבים החלמה מלאה לפני הטיסה, מפני ששינויי הלחץ מגיעים ישירות לאזורים המנותחים.

שברים טריים בגבס מהווים סיכון מסיבה אחרת. הגבס מהודק היטב, ואם הגפה שמתחתיו מתנפחת (וזה בדיוק מה שקורה בטיסה), נוצרת סכנה לפגיעה באספקת הדם לרקמות (איסכמיה). לחברות התעופה יש כללים לגבי טיסה עם גבס בהתאם לאורך הטיסה – בררו זאת תמיד לפני רכישת הכרטיס.

קשיי נשימה

לחץ אוויר נמוך ולחות מופחתת בתא הנוסעים (מתחת ל-20%) אינם נעימים גם לנוסעים בריאים. עבור אנשים עם מחלות ריאה כרוניות הם עלולים להיות מסוכנים ממש.

ברונכיטיס כרונית ונפחת ריאות (אמפיזמה) פוגעות ביכולת הריאות לתפקד עם אספקת חמצן מופחתת. COPD קשה או דלקת ריאות פעילה הם מצבים שבהם טיסה ללא מכשיר חמצן ואישור רופא אינה באה בחשבון.

דלקת באף-לוע ובגתות האף גורמת בהמראה ובנחיתה ללחץ כואב, מפני שהרירית הגדושה אינה מאפשרת השוואת לחצים. זה אינו מצב מסכן חיים, אבל זו חוויה מאוד לא נעימה שעלולה אף לפגוע בעור התוף. תרסיס אף עם חומר מכווץ (דקונגסטנט) חצי שעה לפני ההמראה והנחיתה יקל על המצב במידה ניכרת.

למי לא כדאי לטוס במטוס? אפילפסיה לא בהכרח שוללת טיסה

אפילפסיה כשלעצמה אינה התווית נגד מוחלטת לטיסה. כשהמחלה מאוזנת היטב באמצעות טיפול תרופתי סדיר, רוב החולים יכולים לטוס ללא הגבלה.

שימו לב דווקא למה שעלול לעורר התקף. חוסר שינה לפני הטיסה, הלחץ של הצ'ק-אין, של חיפוש חניה ליד שדה התעופה בפראג ושל הבידוק הביטחוני, התייבשות בתא הנוסעים וג'ט לג מתמשך – כל אלה טריגרים אופייניים. לפני נסיעה ארוכה התייעצו תמיד עם נוירולוג לגבי התאמה אפשרית של מינון התרופות. עדכנו את אנשי הצוות במצבכם – הם יודעים כיצד להגיב, אבל הם חייבים לדעת על כך מראש.

צלילה ומחלת הדקומפרסיה

מי שצולל עם מכלים חייב לכבד כלל ברזל אחד: בין הצלילה האחרונה לעלייה למטוס חייבות לעבור לפחות 24 שעות. אחרי צלילות חוזרות או צלילות לעומק רב, ההפסקה המומלצת היא 48 שעות.

הסיבה פיזיולוגית. בזמן הצלילה נספג חנקן ברקמות ובדם תחת לחץ. אם הגוף מקבל מספיק זמן לשחרר אותו בהדרגה – לא קורה דבר. אבל אם הלחץ יורד במהירות (למשל בהמראת המטוס), החנקן עלול להשתחרר מהר מדי ולגרום למחלת הדקומפרסיה, שתסמיניה נעים מכאבי מפרקים ועד שיתוק או מוות.

היריון והתקופה שלאחר הלידה

היריון מתקדם מגביל טיסה משתי סיבות: סיכון ללידה מוקדמת וסיכון מוגבר לפקקת ורידים. רוב חברות התעופה אינן מטיסות נשים בהיריון אחרי השבוע ה-36 (בהיריון מרובה עוברים – אחרי השבוע ה-28), ללא יוצא מן הכלל. בין השבוע ה-28 לשבוע ה-36 נדרש בדרך כלל אישור כשירות לטיסה (fit-to-fly) מרופא הנשים.

התקופה שלאחר הלידה היא תקופה שבה גוף האישה עובר שינוי הורמונלי ופיזי משמעותי, והסיכון לתסחיף קרישי גבוה במיוחד. זמן קצר לאחר הלידה, טיסה ללא התייעצות עם רופא אינה מומלצת.

סקירה מפורטת של מה שתקף בכל שליש של ההיריון ומהם הכללים של חברות התעופה השונות תמצאו במאמר המוקדש לטיסה בהיריון.

למי אסור לעלות למטוס בלי התייעצות עם רופא

קיימת קטגוריה של מצבים שבהם הטיסה אינה אסורה באופן מוחלט, אבל בלי הערכה רפואית פשוט אי אפשר לומר אם היא בטוחה.

בין המצבים האלה:

• אנמיה (יכולת מופחתת לשאת חמצן),
• מחלות נפש בשלב של משבר חריף,
• מחלות אונקולוגיות במהלך הטיפול,
• שבץ מוחי שאירע לאחרונה (הפסקה מומלצת של 2 שבועות לפחות),
• סוכרת קשה עם איזון לא יציב
• ומצבים לאחר השתלה.

במקרים אלה הרופא יעריך את המצב הספציפי ויחליט אם להנפיק אישור כשירות לטיסה (fit-to-fly) או לא. בלי הצעד הזה – עדיף לדחות את הטיסה.

מה קורה לגוף בזמן טיסה ואיך להפחית את הסיכונים

גם נוסע בריא חווה על סיפון המטוס שינויים גופניים שכדאי להכיר.

כוחות התאוצה בהמראה ובנחיתה מעמיסים על הלב ועל כלי הדם – לזמן קצר, אבל באופן ניכר. האוזניים מגיבות לשינוי הלחץ – בליעה, לעיסה או תמרון ולסלבה (אחיזת האף וניסיון נשיפה בפה סגור) עוזרים להשוות את הלחצים. הג'ט לג משבש את השעון הביולוגי ופוגע בשינה; בנסיעות ארוכות עוזרת הסתגלות הדרגתית של מקצב השינה עוד בבית. מחלת תנועה פוגעת בחלק מהנוסעים, בעיקר בזמן מערבולות אוויר; מושב מעל הכנפיים יעניק את הטיסה השקטה ביותר.

הקפידו גם על כללי המניעה הבסיסיים: שתו מספיק מים, הגבילו אלכוהול וקפה, מתחו את הגוף או התהלכו כל 30 דקות, וגרבו גרבי לחץ עוד לפני העלייה למטוס. בטיסות ארוכות ממליצים חלק מהרופאים על מנת אספירין מונעת להפחתת קרישיות הדם – זה תלוי בגורמי הסיכון האישיים, אז התייעצו מראש.

הכללים לגבי נוזלים במטוס חלים גם על תרופות בצורה נוזלית – שקית שקופה ונפח של עד 100 מ"ל למכל, אלא אם יש לכם מרשם רפואי המקנה פטור.

בדקו את מצבכם הבריאותי לפני כל דבר אחר

ואם אתם טסים בפעם הראשונה ולא יודעים מה מחכה לכם מרגע ההגעה ועד העלייה למטוס, קראו גם את המדריך על טיסה ראשונה במטוס. מומלץ גם לערוך מראש השוואת חניונים ליד שדה התעופה.